גוטהולד אפרים לסינג
 | |
| גוטהולד אפרים לסינג, בדיוקן מאת אנטון גרף |
גוטהולד אפרים לסינג (בגרמנית: Gotthold Ephraim Lessing; 22 בינואר 1729 - 15 בפברואר 1781) הוא החשוב במחזאי תקופת הנאורות הגרמנים. מחזותיו וכתביו התאורטיים השפיעו רבות על הספרות הגרמנית ועל הפילוסופיה.
חייו
לסינג נולד בקמנץ (Kamenz) שבסקסוניה ליוהאן גוטפריד לסינג, כומר ומחבר כתבים תאולוגיים, וליוסטינה סאלומה פלר. לאחר שלמד בבתי הספר ביישובו ובמייסן (Meißen), למד בלייפציג פילוסופיה, פילולוגיה, תאולוגיה ורפואה בשנים 1746–1748. בשנים 1748–1760 התגורר בלייפציג ובברלין ועבד כעורך ומבקר, בעיקר בעיתונות. ב-1752 קיבל בוויטנברג את תואר המגיסטר.
בשנים 1760–1765 הועסק בברסלאו כמזכירו של גנרל. ב-1765 שב לברלין, וב-1767 עבר להמבורג למשרת מחזאי ויועץ ב-Deutsche Nationaltheater. שם הכיר את אשתו לימים, אווה קניג. בשנים שלאחר 1770 הועסק כספרן הראשי בספריית הדוכס אוגוסט (Herzog-August-Bibliothek) בעיירה ווֹלפנביטל (Wolfenbüttel). ב-1776 נישא לאווה קניג שהתאלמנה בינתיים. היא מתה לאחר לידת בנם ב-1778, והבן גם הוא לא האריך ימים.
לסינג נפטר בבראונשווייג ב-15 בפברואר 1781.
השפעתו
לסינג היה מחזאי, משורר, סופר ומבקר רב פנים. כנציג מוביל של הנאורות הגרמנית לקח חלק פעיל בעיצוב התפיסה העצמית החדשה של הבורגנות. כתביו התאורטיים והביקורתיים מצטיינים בסגנון בדחני-אירוני ובפולמיקה שנונה. השימוש באמצעי הסגנוני של דיאלוג שירת את מטרתו, להציג נושא מזוויות שונות ולחפש אמת גם בטיעוני מתנגדיו. האמת לא הייתה בעיניו דבר מוחלט וקבוע, וחקר האמת רק תהליך מתמיד של התקרבות.
לסינג החל להתעניין בתיאטרון בצעירותו. בכתביו התאורטיים והביקורתיים בנושא זה, כמו גם במחזות פרי עטו, ניסה לתרום את חלקו ליצירת תיאטרון בורגני חדש בגרמניה. הוא פנה נגד תורת הספרות השלטת של גוטשד ותלמידיו. במיוחד ביקר את החיקוי הפשטני של הסגנון הצרפתי בתיאטרון, והטיף לחזרה לעקרונות הקלאסיים של אריסטו, כמו גם להישענות על כתביו של שייקספיר. לסינג הוא שהתחיל בתהליך קבלתו של שייקספיר בגרמניה. הוא שיתף פעולה בעבודתו עם מספר רב של קבוצות תיאטרון.
בהמבורג ניסה להקים תיאטרון לאומי גרמני. מחזותיו הם היום אבטיפוס לסגנון הדרמה הגרמני-בורגני. "מיס שרה סמפסון" ו"אמיליה גלוטי" (שממלא תפקיד חשוב בספרו של גתה, ייסורי ורתר הצעיר) נחשבים למחזות הראשונים בסגנון ה"טרגדיה הבורגנית", בעוד ש"מינה פון ברנהלם" נחשב לאב-טיפוס של הקומדיה הגרמנית הקלאסית. במחזהו "היהודים" הציג יהודים כדמויות הגונות אמיצות וראויות להערכה, מחזהו "נתן החכם" הוא דוגמה ראשונה לדרמה אידאולוגית המציגה השקפת עולם, במחזה הציג לסינג את נתן היהודי כדמות השואפת לחיות על פי עקרונות הדת הטבעית. כתביו התאורטיים "לאוקון" ו"המחזאות ההמבורגית" הציבו רף חדש בדיון ביסודות האסתטיקה ותורת הספרות.
בכתביו הדתיים-פילוסופיים הגן לסינג על חופש המחשבה של הנוצרי המאמין. הוא יצא נגד האמונה בהתגלות ונגד ההיצמדות של הגישה השמרנית השלטת לכתבי הקודש כלשונם. תחת זאת תמך, ברוח הנאורות, ב"נצרות שכלתנית", המכוונת עצמה לפי רוח הדת. הוא האמין כי השכלתנות האנושית יכולה להתפתח באמצעות ביקורת הדדית ועימות גם ללא עזרתה של התגלות אלוקית. כדי לעורר דיון פומבי ב"היצמדות לכתבי הקודש" פרסם בשנים 1774 - 1778 שבעה "פרגמנטים מאת אלמוני" (Fragmente eines Ungenannten), שהובילו לפולמוס של ממש. יריבו העיקרי בפולמוס זה היה הכומר ההמבורגי יוהאן מלכיאור גצה (Goeze).
נוסף על כך יצא לסינג בהזדמנויות רבות חוצץ נגד דעת הממסד הדתי, בקוראו לסובלנות לדתות אחרות. עמדה זו הביע גם במחזהו "נתן החכם", לאחר שנאסר עליו לפרסם כתבים תאורטיים נוספים. מחזה זה, שגיבורו הראשי יהודי, מטיף לסובלנות בין-דתית. כהשראה לדמות הגיבור שימש ללסינג חברו הטוב, הפילוסוף היהודי, איש תנועת ההשכלה משה מנדלסון. במאמרו "חינוכה של האנושות" הביא סיכום של השקפת עולמו, שעל פיה יש תהליך בו רוח האדם מתקדמת בשלבים ומונחית בתהליך זה על ידי הרוח האלוקית ועל ידי התבונה, שיש ביניהם השפעה הדדית.
רעיון החופש (בתיאטרון - החופש מהסגנון הצרפתי השליט, בדת - החופש מהדוגמה של הכנסייה) עובר כחוט השני לאורך חייו. לסינג קרא גם לשחרור הבורגנות מכפיפותה לאצולה. ביצירתו כסופר חתר תמיד לעצמאות מוחלטת, אף שאידיאל זה התנפץ פעמים רבות אל מול המציאות הכלכלית של ימיו. כך נכשל ניסיונו להקים בהמבורג הוצאה לאור המנוהלת בידי היוצרים עצמם.
עבודותיו החשובות
- היהודים (1749)
- מיס שרה סמפסון (1755)
- משלים (1759)
- לאוקואון (1766)
- מינה פון ברנהלם (1767)
- אמיליה גלוטי (1772)
- נתן החכם (1779)
- חינוך המין האנושי (1780) - תרגם לעברית יצחק קליין
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: גוטהולד אפרים לסינג |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גוטהולד אפרים לסינג |
- "לעסינג, אפרים גוטהולד", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 62, באתר HebrewBooks
- כתביו בפרויקט גוטנברג הגרמני (בגרמנית)
24725568גוטהולד אפרים לסינג