אלפונסו השישי, מלך לאון

אלפונסו השישי, מלך לאון
Alfonso VI
	אלפונסו השישי, מלך לאון
לידה	1047; סנטיאגו דה קומפוסטלה, ממלכת לאון
פטירה	1 ביולי 1109 (בגיל 62 בערך); טולדו, ממלכת לאון
מדינה	ממלכת לאון
בת זוג	אגנס מאקוויטניה ; קונסטנס מבורגונדי
שושלת בית חימנס
אב	פרננדו הראשון, מלך לאון
אם	סאנצ'ה מלאון
צאצאים	אורקה, מלכת לאון
	1065–1072; (כ־7 שנים)
	→ פרננדו הראשון, מלך לאון סנצ'ו השני, מלך קסטיליה ←
	1071–1072
	→ גרסיה השני, מלך גליסיה סנצ'ו השני, מלך קסטיליה ←
	1072 – 1 ביולי 1109; (כ־37 שנים)
	→ סנצ'ו השני, מלך קסטיליה אורקה, מלכת לאון ←

אלפונסו השישי (1047 - 1 ביולי 1109) היה מלך לאון בין השנים 1065–1109, ומלך קסטיליה בין השנים 1072–1109, והמשיך כאביו לחזק את הכוח הנוצרי בצפון ספרד.

ביוגרפיה

אלפונסו השישי נולד בשנת 1047 לפרננדו הראשון, מלך לאון וסאנצ'ה מלאון, בתם של אלפונסו החמישי, מלך לאון ואלווירה מננדס. ב-24 בדצמבר 1065 מת פרננדו הראשון, ולאחר מותו פוצלה הממלכה בין בניו: סנצ'ו השני ירש את ממלכת קסטיליה, אלפונסו השישי ירש את ממלכת לאון, גרסיה ירש את ממלכת גליסיה, אוראקה ירשה את העיר סמורה ואלווירה ירשה את טורו (Toro).

בשנת 1069 כרת סנצ'ו השני, מלך קסטיליה ברית עם אלפונסו, ובשנת 1071 כבשו השניים את ממלכת גליסיה. סנצ'ו, אשר לא היה מרוצה מכך שבבעלותו נמצאות ממלכת קסטיליה וחצי מממלכת גליסיה, תקף בשנת 1072 את אלפונסו השישי ופלש לממלכת לאון בעזרתו של אל סיד. לאחר תבוסתו בגולפחרה שעל גדות נהר קריון, אילץ סנצ'ו את אלפונסו להימלט לעיר הווסאלים המורית טולדו, שם שלט מאמוּן. טורו, עירה של אחותו אלווירה, נפלה במהרה, ונדמה היה כי דבר לא יעצור את סנצ'ו. אחותו אוּרַאקַה נתנה לחלק הארי של הצבא הלאונזי למצוא מחסה בעיר שלה, סמורה. סנצ'ו הטיל מצור על העיר, אך ב-7 באוקטובר 1072 נרצח על ידי בלידו דולפוס, אציל גליסיאני, דבר שהוביל לנסיגת הכוחות הקסטיליאנים מן העיר.

אלפונסו חזר כמעט לאלתר מהגלות בטולדו ותפס את מקום אחיו כמלך לאון וקסטיליה. היה זה האיחוד השני בין קסטיליה ללאון, אם כי שתי הממלכות נשארו עדיין שתי ישויות נפרדות המאוחדת יחדיו רק באיחוד פרסונלי. בקסטיליה נחשד אלפונסו בידי רבים, כנראה בצדק, במעורבות ברצח סנצ'ו. האגדה מספרת כי האצילים הקסטיליאנים, בראשות אל סיד ותריסר "עוזרים לשבועה", הכריחו את אלפונסו להישבע בפומבי, מול כנסיית גדיאה הקדושה בבורגוס, שלא היה מעורב בקנוניה לרצח אחיו. יש באגדה זו להצביע על אומץ ליבו של אל סיד, שהרי מעטים היו מעזים לדרוש שבועה כזו ממלך חדש. השבועה לא השקיטה כליל את חשדותיהם של הקסטיליאנים, ונותרה עוינות רבה בין קסטיליה (ואל סיד) לבין לאון (ואלפונסו). תפקידו של אל סיד כנושא הדגל נלקח ממנו וניתן ליריבו, הרוזן גרסיה אורדונייס.

תחת שלטונו של אלפונסו, התקרבה ממלכת לאון לשאר הממלכות האירופיות ובמיוחד לממלכת צרפת. אלפונסו השיא את בתו אוראקה לרמון מבורגונדיה, ואת בתו תרזה לאנרי מלורן. בוועידת בורגוס בשנת 1080 הוחלף הפולחן המסורתי המוסערבי, בפולחן הרומי-קתולי.

אלפונסו לחם במוסלמים, ובשנת 1085 כבש את העיר טולדו. לאחר מכן המשיך אלפונסו דרומה, וכבש את מרבית ספרד, תוך שהוא מגיע לשערי גרנדה. בשנת 1086 הוזמן יוסוף בן תאשפין על ידי נסיכי ממלכות הטאיפה יורשי ח'ליפות קורדובה, להגן על נסיכויותיהם מפני הממלכות הנוצריות של צפון חצי האי האיברי – קסטיליה ולאון. אבן תאשפין הביס את הקסטיליאנים בקרב א-זלאקה, אך נאלץ לשוב לאפריקה כדי לדכא מרידות שפרצו שם.

ב-1090 הוא שב לאיבריה כדי לספח את ממלכות הטאיפה לאימפריית המוראביטון. רוב תושבי איבריה תמכו בו בגלל נטל המסים הכבד שהשיתו עליהם נסיכי הטאיפה. גם חכמי הדת במערב ובמזרח יצאו כנגד האדישות הדתית של נסיכי הטאיפה ותמכו בהפלתם. הם הוציאו פתווה הנותנת הכשר דתי ומוסרי לסיפוח. עד לשנת 1094 יוסוף אבן תשפין סיפח את רוב ממלכות הטאיפה המרכזיות למעט סרגוסה. הוא לא הצליח לשחרר שטחים מוסלמיים מידי הנוצרים למעט ולנסיה, אך הוא הצליח להאט את תהליך הריקונקיסטה שצבר תאוצה לאחר התפרקות ח'ליפות קורדובה ופיצולה לממלכות הטאיפה.

ב-1 ביולי 1109 מת אלפונסו בטולדו, ובתו אורקה, מלכת לאון שהייתה נשואה בנישואין שניים לאלפונסו הראשון, מלך אראגון, עלתה לשלטון במקומו.

משפחתו

בשנת 1069 התחתן אלפונסו עם אגנס מאקיטן, בתו של גיום השמיני, דוכס אקיטן, אך לא היו לו ילדים ממנה. בשנת 1080 התחתן אלפונסו עם קונסטנס מבורגונדיה, בתו של רובר הראשון, דוכס בורגונדיה, שילדה לו את אורקה, מלכת לאון, ועוד 5 ילדים שמתו בינקותם. לאחר מכן התחתן אלפונסו עם עוד 3 נשים, וכן החזיק בכמה פילגשים.