הרב אליעזר ליפמן פרינץ
 | |
| לידה | ט"ו באדר תקצ"ה |
|---|---|
| פטירה |
י"ג בחשון תרע"ו (בגיל 80) פרנקפורט דמיין |
| כינוי | רא"ל פרינץ |
| מקום פעילות | אמשטרדם, פרנקפורט דמיין |
| רבותיו | רבי יואל פרנקפורט ובנו רבי נפתלי |
| חיבוריו | דמשק אליעזר, פירוש למסכת אבות |
רבי אליעזר ליפמן פיליפ פרינץ (רא"ל פרינץ, ט"ו באדר תקצ"ה, 16 במרץ 1835, ארנהם - י"ג בחשון תרע"ו, 21 באוקטובר 1915, פרנקפורט דמיין) היה איש ספר ביבליוגרף ואספן ספרים, כתב מאמרים רבים ופירושים תורניים, וכן ההדיר והוציא לאור ספרי קודש.
ביוגרפיה
אליעזר ליפמן פרינץ נולד בט"ו באדר תקצ"ה (16 במרץ 1835) לרבי רפאל ומעהרלא בארנהם שבהולנד. הוא למד אצל חכמי עירו רבי יואל פרנקפורט ובנו רבי נפתלי. חלק מזמנו הקדיש לסייע לאביו ולסבו אברהם אליעזר במסחר בשטיחים ובדים.
בי"ז בתשרי תרי"ז (16 באוקטובר 1856) נישא להנרייטה יעקבזון להם נולדו שמונה ילדים.
בשנת תרל"ו (1876) עבר עם משפחתו לגור באמשטרדם, שם נבחר לכהן בראשות חברת "פקידים ואמרכלים" שפעלה למען היישוב היהודי בארץ ישראל. בשבתו באמשטרדם שימש כמוהל. ברשותו עמדה ספרייה בת אלפי ספרים.
לאחר שנפטרה אשתו עבר לגור בפרנקפורט דמיין, שם נישא שנית לשרה לאב. להם נולדו שלש בנות ובן אחד. שם הוא הקים ארגון "חבורת מוהלים". לאחר שנפטרה אשתו השנייה בפרנקפורט דמיין נישא בשלישית ליעני עפשטין.
רא"ל סייע למדפיסי הש"ס דפוס וילנא[1], וב"אחרית דבר" שבסוף התלמוד בבלי נכתב לו הבעת תודה "לכבוד הרה"ג השוע הנדיב מוהר"ר אליעזר ליפמן פרינס מאמשטרדם".
נפטר בי"ג בחשון תרע"ו (21 באוקטובר 1915) בפרנקפרט דמיין, ונקבר במיידרברג (Muiderberg) שבאמסטרדם.
נינו היה פרופ' מרדכי ברויאר.
לאחר פטירתו העלה נכדו ר' משולם אליעזר פרינץ מלונדון את ספריתו, שכללה כ-8000 כותרים בהם כרכים נדירים ועתיקים, לירושלים לבית המדרש למורים מזרחי שברחוב הלל[2].
עבודתו הספרותית
בשנת תר"ס הדפיס בברלין את ספר תשלום אבודרהם[3] על פי כתב יד עם הגהות והערות שכתב. בשנת תר"ע הדפיס בפרנקפורט את הספר סדר ברכות של רבי יחיאל מוראפטשיק.
קונטרס דמשק אליעזר, בתוך סידור "אוצר התפילות", נדפס לראשונה בוילנא תרע"ה.
רא"ל עסק רבות בכתיבת חידושים והגהות. הגהותיו למסכת חולין נדפסו בתלמוד בבלי דפוס וילנא (סמוך לפירוש המשניות להרמב"ם).
את חידושיו פרסם בעברית גרמנית והולנדית, בין היתר בכתבי העת התורניים תל תלפיות[4], כנסת חכמי ישראל, יגדיל תורה[5], וילקט יוסף, דער איזראעליט[6], Israelietische Letterbode, Weekblad voor Israelietische Huisgezinnen.
השלים את פירוש מאיר נתיב שכתב מחותנו רבי מאיר להמן למסכת אבות (פרקים ה-ו), שנפטר באמצע העבודה. כתב גם הערות לפירוש הרמב"ן לתורה ולסידור עבודת ישראל.
הגהותיו ומאמריו הודפסו תחת השם "פרנס לדורות – הגהות ומאמרות".
לקריאה נוספת
- מאיר הרשקוביץ, מבוא לספר פרנס לדורו – התכתבות עם חכמי דורו, הוצאת כתב, ירושלים תשנ"ב[7]
- מאיר הרשקוביץ, מבוא לספר פרנס לדורות – הגהות ומאמרות, הוצאת כתב, ירושלים תשנ"ט[8]
- ד"ר עקיבא ברוך פוזנר, ר' אליעזר ליפמן פ' פרינץ, חייו ועבודתו הספרותית, הוצאת בית המדרש למורים מזרחי, ירושלים, תרצ"ט
- אהרן סורסקי, רבי אליעזר ליפמן פרינס, בסוף הספר מאיר נתיב פירוש למסכת אבות, מאת רבי מאיר להמן, הוצאת נצח, מעמוד רכ"ג
קישורים חיצוניים
- אלס בנדהיים, אילן יוחסין למשפחת פרינץ, באתר אוצר החכמה
- מאיר נתיב פירוש למסכת אבות, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי"ב, עמ' קעה, קעט.
- ^ 'ספרייה חדשה', דואר היום, 22 באפריל 1930, עמ' 4; 'פתיחת "אוצר הספרים"', שם, 23 באפריל 1930, עמ' 4.
- ^ תשלום אבודרהם באתר היברו בוקס.
- ^ בכתב עת זה פרסם 28 מאמרים.
- ^ בכתב עת זה פרסם שמונה מאמרים.
- ^ שם פרסם עשרות מאמרים שם גם פרסם בהמשכים (בשנים 1890–1891) את פירושו למסכת אבות.
- ^ מאיר הרשקוביץ, אלס בנדהיים, פרנס לדורו, באתר אוצר החכמה
- ^ מאיר הרשקוביץ, אלס בנדהיים, פרנס לדורות, באתר אוצר החכמה
