רבי אהרן עזריאל
 | |
| לידה | ה'תקע"ט |
|---|---|
| פטירה | ה'תרל"ט (בגיל 60 בערך) |
| מקום פעילות | ירושלים |
| רבותיו | הרב נסים שמואל יהודה ארואץ, הרב ידידיה רפאל אבולעפיה |
| תלמידיו | הרב יעקב מאיר |
| חיבוריו | כפי אהרן |
| חותן | רבי אליעזר פאפו |
| ראש ישיבת בית אל וישיבת שבת אחי"ם | |
הרב אהרן עזריאל, (ה'תקע"ט, 1818 - ט' בסיון ה'תרל"ט, 3 במאי 1879) היה מקובל ארץ ישראלי, ראש ישיבת המקובלים בית-אל בעיר העתיקה בירושלים בין השנים ה'תרל"א - ה'תרמ"א (1871–1881) וראש ישיבת "שבת אחי"ם".
ביוגרפיה
נולד בירושלים לרב עזריאל (הידוע בשם קונורטי) וללונה בת הרב אהרן הלוי, מחבר ספר "מטה אהרן". למד אצל הרב נסים שמואל יהודה ארואץ ("הרב הנשי"א") מחבר ספר דרכי איש, וקבלה אצל הרב ידידיה רפאל אבולעפיה, ועם פטירתו בשנת תרכ"ט עמד במקומו בראש ישיבת המקובלים בית אל. בנוסף, במשך עשרים שנים כיהן כראש אב בית דין (ראב"ד) לעדת הספרדים בירושלים. עם תלמידיו נמנה גם הרב יעקב מאיר, לימים הראשון לציון.
רבי אהרן יצא כמה פעמים בשליחות כוללות ירושלים וחברון ובשליחות קהל ישיבת "בית-אל" שבירושלים. בפעם הראשונה יצא בשנת ה'ת"ר והגיע למזאב שם שהה במשך תקופה[1]. בין השנים תר"ט-1849 תרי"ג-1853 עבר במערב החיצון לוב, תוניס, ואלג'יר. בהקדמה לספרו "מקוה מים" הוא מציין את שמות הנדבנים אשר התנדבו להוצאת הספר מהעיר נאבל שבתוניסיה וכן מהערים סוסא, מונסתיר, מוכנין ובאז'ה ואל-כף. בדף ע"ו ישנו דרוש שדרש בתוניס ליום השנה לרבי אברהם הכהן יצחקי בשנת תרכ"ו-1866. בדף פ"ב ישנו עוד דרוש שדרש בתוניס בשנת תרכ"ג-1863 על פטירתו של רבי יאושע (ישועה) צפיז' ועוד. בשנת תרכ"ז יצא יחד עם רבי חיים אברהם פינסו.
כמה מפיוטיו נתקבלו ברוב ערי המזרח הקרוב והם מושרים בשמחות. שיריו "אומר לה' מחסי" ו"אמא רחל" - הובאו בראש ספרו "כפי אהרן". אחדים משיריו נדפסו בספר "יצחק ירנן" לר' רפאל יצחק אלטאראס (ירושלים, תרמ"ו) וכן בספר "יגל יעקב" לר' יעקב חי בורלא (ירושלים, תרמ"ה).
בתמוז תרל"א נפתחה בירושלים ישיבת "שבת אחי"ם" עבור יהודי בוסניה שהתיישבו בעיר. הישיבה התקיימה בבית הרב אהרן עזריאל שעמד בראשה. כמו כן שימש נשיא חברת "משכיל אל דל".
בטבת תרל"ד, חלה מאוד וראה בהחלמתו נס, אליו התייחס בהקדמת ספרו "כפי אהרן" שעסק אז בהדפסתו, וכך כתב: "ועתה חסדי ה' אזכור, תהילות כעל כל גמולות, כי בחורף זה הקשה שעבר עלינו, בה' טבת נפלתי חליי והייתי כפשע ביני ובין המוות רחמנא ליצלן...". ספרים נוספים שכתב הם: "אזן אהרן וארעא סמיכתא", בו ליקט בסדר א"ב ציודים בהלכה, שניתנו על ידו ובבית הדין שבו כיהן, ובהם הלכות בדיני גיטין בכלל ומנהגי ירושלים בפרט; "מקווה מים" שהובא לבית הדפוס בידי בנו רפאל-יהושע; "ליקוטים, זכרונות וחידושים"; איגרת בשם "מוסר אבי", שאותה כתב לבנו הבכור משה, בהיותו בשליחות מטעם ישיבת בית-אל באי קורפו, ובה הדריך אותו כיצד עליו להתנהג עם הבריות.
בשנותיו האחרונות לקה בלבו ועבר להתגורר ביפו בעצת רופאיו, בתקווה שהקירבה לים תשפר את מצבו. בתקופה זו הגן על כשרותם של אתרוגי יפו ב"פולמוס האתרוגים". הרב אהרן עזריאל נפטר בגיל 60 ביום שבת ט' בסיון ה'תרל"ט, 3 במאי 1879 והובא למנוחות בבית העלמין היהודי ביפו. על מצבתו נכתב:
ויהי בנסוע אהרן על פי הדיבור ויצא מבת ציון וירד יפו/קל מן שמיא נפק יאסף אהרן/ויהי בהשמע דבר המלך מלכו של עולם/קול נהי נשמע מציון נשאו נהרות קולם ויבכו את אהרן/ויהי קול הארץ ממררין אמרי ה'/וי לארעא דישראל תזעק בחבליה, בזאת יבא אהרן/ויהי איש אחד מן הרמתיים, ראב"ד מקודש שקדשוהו שמים מראשי סנהדראות/דומה למלאך ה' צבאו-ת, הרב המופלא המקובל האלוקי כל רז לא אנוס לה'/ כמהר"ר אהרן עזריאל זכרונו לחיי העולם הבא/בעל המחבר "כפי אהרן"/ מך ביום ט' סיון התרל"ט תנצב"ה.
משפחתו
הרב אהרן עזריאל נישא למזל בתו של הרב אליעזר פאפו, (מחבר הספר "פלא יועץ") מזל נפטרה בכ"ב בתשרי תר"ב, 1842, בלידת בנם הבכור משה. לאחר תום שנת האבל נישא בשנית ונולדו לו: רפאל יהושע עזריאל, שנישא ללבנה, בתו של הראשון לציון יעקב מאיר, ושרה, שנישאה לישראל חפץ, מראשי העדה הבוכרית בירושלים ובנו של רבי דוד חפץ, העולה הראשון מבוכרה שהגיע לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1871, והשתכן בחצרו של הרב אהרן עזריאל.
נכדו מבנו משה היה הרב אברהם עזריאל.
ספריו
- כפי אהרן ב' חלקים
- אזן אהרן
- ארעא סמיכתא ליקוט בסדר א"ב ציודים בהלכה שניתנו על ידו ובבית הדין שבו כיהן.
- מקווה מים
- ליקוטים זכרונות וחידושים.
- מוסר אבי אגרת שכתב לבנו הבכור משה, בהיותו בשליחות מטעם ישיבת בית אל באי קורפו.
לקריאה נוספת
- שמעון ואנונו, הרב אהרן עזריאל, בתוך: אנציקלופדיה ארזי הלבנון, ירושלים: יפה נוף, תשס"ו, עמ' 203 - 205
- חנה רם, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה, ירושלים: הוצאת כרמל, תשנ"ו עמ' 55, עמ' פ"ט
קישורים חיצוניים
- ספרו, "אזן אהרן", באתר היברובוקס.
- ספרו, "כפי אהרן" - חלק א', חלק ב', באתר היברובוקס.
- דוד תדהר (עורך), "אהרן עזריאל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2948
- עלים לתרופה, גליון תקע"א (פרשת נשא, תשס"ז, שנה י"ב), באתר היברובוקס - חלק ראשון
- עלים לתרופה, גליון תקע"ב (פרשת בהעלותך, תשס"ז, שנה י"ב), באתר היברובוקס - חלק שני
| ראשי ישיבת המקובלים בית אל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
29022659אהרן עזריאל