אגוסטינו קיגי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אגוסטינו קיגי
מטבע ועליו דיוקנו של אגוסטינו קיגי
מטבע ועליו דיוקנו של אגוסטינו קיגי
מקצוע פטרון אמנות
וילה פארנזינה
שלט האצולה שלו המשלב את סמל ביתו וסמלה של משפחת דלה רוברה (עץ האלון)

אָגוֹסטינו אנדראה קיגיאיטלקית: Agostino Andrea Chigi; ‏29 בנובמבר 1466 - 11 באפריל 1520) היה "האדם העשיר ביותר ברומא"[1] ופטרון אמנות חשוב בתקופת הרנסאנס האיטלקי. זכה לכינוי "הנהדר" (il Magnifico).[2]

תולדות חייו

נולד בסיינה למשפחת בנקאים עתיקה, עשירה ובולטת. אביו, מריאנו קיגי, שירת כשגריר סיינה לחצרם של האפיפיורים אלכסנדר השישי ויוליוס השני וכך שהתה המשפחה מאז 1487 ברומא. בנק המשפחה הלווה סכומי כסף גדולים לבכירי מדינת האפיפיור ושלט במונופול המסחר במלח במדינת האפיפיור ובממלכת נאפולי וכן במכרות האלום (מינרל חיוני לתעשיות הטקסטיל ועיבוד הקלף) בלאציו.

לאחר שסייע קיגי לבחירתו של יוליוס השני, גמל לו האפיפיור הנבחר בהתירו להוסיף לשלט האצולה המשפחתי של קיגי (שש גבעות ומעליהן כוכב) את סמל משפחתו של האפיפיור, דלה רוברה (עץ האלון), ובמינויו לשר האוצר של מדינת האפיפיור. ב-1511 יצא קיגי מטעם האפיפיור לשאת ולתת (ולרכוש) את תמיכת הרפובליקה של ונציה במלחמת ליגת קמברה. הוא הצליח להתמיד במשרתו גם בשירותו של האפיפיור הבא, לאו העשירי מבית מדיצ'י.

פטרון אמנות

בין השנים 15061511 בנה קיגי את ארמונו, וילה פארנזינה, ברובע טרסטוורה. את הוילה תכנן האמן בלדסרה פרוצי מסיינה. קיגי הורה על עיטור קירות המבנה בפרסקאות מאת מיטב אמני התקופה: רפאל, בלדסרה פרוצי, סבסטיאנו דל פיומבו, ג'וליו רומאנו, פייטרו פרוג'ינו ואיל סודומה. הידוע שבין הפרסקאות שצוירו הוא זה של רפאל המתאר את "ניצחון גלאטאה".

אחד משיתופי הפעולה הנודעים והמרהיבים שלו עם הצייר רפאל היה עיטורה של קפלת קיגי בכנסיית סנטה מריה דל פופולו, שם גם נמצא קברו.

חייו האישיים

קיגי חי עם אשתו, מרגריטה סָרָצ'יני (Margherita Saracini), עד מותה ללא ילדים בשנת 1508.

קיגי נהנה להפגין את עושרו במשתאות מפוארים שאליהם הזמין את כל שמנא וסולתה של רומא, כולל אמנים, משוררים, אנשי אצולה וממון, קרדינלים ואף האפיפיור לאו העשירי עצמו. במספר אירועים מתועדת השלכת כלי ההגשה, כולם מכסף וזהב, מבעד לחלונות אל נהר הטיבר בסיום הארוחה, כפעולה הפגנתית (הכלים נאספו מיד באמצעות רשתות).[3][4]

בתרבות

אוגוסטינו קיגי מופיע בספרו של דן בראון 'מלאכים ושדים', כאשר הקפלה בו הוא קבור משמשת זירת הרצח של אחד הקרדינלים. בתמונה בערך זה ניתן להבחין בפירמידות שמציין בראון בספרו, ובפרטים נוספים.

לקריאה נוספת

  • Felix Gilbert, The Pope, His Banker, and Venice, Harvard University Press, 1991 מסת"ב 978-0674689763
  • Ingrid D. Rowland,'Some Panegyrics to Agostino Chigi', Journal of the Warburg and Courtauld Institutes, Vol. 47 (1984), pp. 194-199

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגוסטינו קיגי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Ingrid D. Rowland,'Some Panegyrics to Agostino Chigi', Journal of the Warburg and Courtauld Institutes, Vol. 47 (1984), p. 194
  2. ^ Agostino Chigi detto "Il Magnifico"
  3. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם היסט
  4. ^ ארמון התענוגות של אגוסטינו קיגי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24691162אגוסטינו קיגי