רבי אביעד שר שלום באזילה
רבי אביעד שר שלום באזילה (Solomon Abi'ad Sar Shalom Basilea; ה'ת"מ, 1680 - ט"ו בתשרי ה'תק"ד, 3 באוקטובר 1743) היה רב וראש ישיבה, מקובל, מהנדס ואסטרונום יהודי איטלקי. רבה של מנטובה.
קורות חיים
נולד במנטובה לרב מנחם שמשון באזילה שכיהן כרבה של העיר[1]. למד אצל אביו ואצל רבי משה זכות ותלמידו רבי בנימין הכהן ויטאלי. בבגרותו דבק במקובל רבי יהודה בריאל שהיה לרבו המובהק.[2] בשנת תפ"ט הוסמך לרבנות. בצעירותו רכש ידע רחב במדעים בני תקופתו, בדגש על אסטרונומיה והנדסה וחיבר חיבורים בתחומים אלו.[3] רגיל היה לומר "כל החכמות למדתי במשך עשר שנים, אך חכמת התלמוד נער הייתי גם זקנתי ולא מצאתי כי אם שמץ מנהו".[4]
לאחר פטירת אביו[דרושה הבהרה] עמד במקומו בראשות הישיבה במנטובה וכיהן כרב העיר, תשובותיו ההלכתיות משוקעות בכתבי בני דורו כמו "פחד יצחק" של רבי יצחק למפרונטי ושו"ת הרב"ך. בעת הפולמוס נגד רמח"ל נמנה עם תומכיו. באופן כללי נמנה עם מחנה המצדדים בקבלה והקדיש לנושא את ספרו "אמונת חכמים" (מנטובה ה'ת"ץ, 1730). בחיבור "מטפחת ספרים" כתב הרב יעקב עמדין הגהות על ספרו זה.
ביאורו על המחזה "תפתה ערוך" של רבו הרמ"ז, נדפס בוונציה ה'תע"ה (1715).[5] מלבד חיבוריו, עסק גם בהגהת ספרים והכנתם לדפוס, הוא פיקח על הדפסת ספרי שולחן ערוך שנדפסו במנטובה בשנים תפ"ג-תפ"ד עם פירושי תלמידו רבי גור אריה הלוי פנצי והגיה אותם, ויזם את הדפסת התנ"ך עם מנחת שי שיצאה לפועל רק לאחר פטירתו. לוח שנה עברי לשנת ה'תפ"ח שהדפיס בסוף שנת ה'תפ"ז, היה כנראה הלוח העברי הראשון שנדפס[6].
בט"ו בסיוון ה'תצ"ג (29/05/1733) נלקח למאסר בתואנה שלעג על הצלב של הנוצרים, ולמרות מצב בריאותו הרעוע הוחזק עד סוף החורף תצ"ד(מרץ 1734), יהודי מנטובה פנו לשלטונות ברומא ובכסף רב שוחרר בהתערבות השלטונות למעצר בית למשך כחמש שנים, ונאסר עליו לצאת מהגיטו היהודי עד פטירתו[7] לפי גירסה אחרת, נבדקה ספרייתו הגדולה על ידי הצנזורה של הכנסייה ונמצאו בה ספרים שלא זוקקו[8].
אחיו היה רבי אברהם ידידיה באזילה, שכיהן כרב במנטובה, מודנה וטורינו[9]. מבין תלמידיו היו: רבי גור אריה הלוי פנצי, מחבר פירוש על ארבעה חלק שולחן ערוך[10], רבי ישראל גדליה קאזיס, ורבי שמשון חיים נחמני
לקריאה נוספת
- הרב ישכר בעריש וייס, עלים לתרופה, גליון א'תפח, עש"ק פרשת האזינו וחג הסוכות
קישורים חיצוניים
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אבי עד שר שלום בהרב מנחם שמשון באזילה", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 6, באתר היברובוקס
- "באזיליאה, אביעד שר שלום", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ב, עמודים 276–277, באתר HebrewBooks
- "משפחת באזילה-באזילאה-באסולה-באסלה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- שמעון ואנונו, רבי אביעד שר שלום ברזילה, אנציקלופדיה לחכמי איטליה, ירושלים, תשע"ח, עמ' 75, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- מאיר בניהו, שירי קינה על רבי אביעד שר שלום באזילה, ארשת ו, ירושלים, תשי"ט - תשמ"א, עמ' 40, באתר אוצר החכמה
- ספרו
אמונת חכמים, באתר ויקיטקסט- מהדורה חדשה ע"פ כתב-היד המקורי של הספר, באתר ויקיטקסט
- אמונת חכמים, מנטובה ה'ת"ץ, באתר היברובוקס
- אמונת חכמים, ורשה תרמ"ח, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ ראו גבול בנימין מתלמידו רבי בנימין הכהן ויטאלי בהספדו עליו: כי כל ימיו עסק בתורה, ללמד דעת את העם, ובפרט להרבות תלמידים.
- ↑ בהקדמת ספרו "אמונת חכמים" הוא כותב: "כל ימי גדלתי בין החכמים, הם הם כבוד מעלת אבא מארי זצ"ל, וכמהר"ר משה זכות, וכמהר"ר יהודה בריאל הוא היה רבי מובהק, וכמהר"ר בנימין הכהן, המה בצדקתם הורוני".
- ↑ שם כתב: "כי יודע כל שער עמי כי בימי חרפי למדתי חכמת הטבע וחכמת הכוכבים, עד שיצא לי שם בין הגוים בגלילות האלה".
- ↑ שם הגדולים, מערכת ספרים, ערך אמונת חכמים.
- ↑ תפתה ערוך, ויניציאה: ברגדין, תע"ה, באתר היברובוקס.
- ↑ ראו קטלוג קדם, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ ראו שלמה סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, ירושלים, תשכ"ה, עמ' 114, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ ראו מזכרת רבני איטליאה, בתוך דעת קדושים של ישראל טוביה אייזנשטט, פטרבורג תרנ"ז, עמוד 39
- ↑ ראו שמעון ואנונו, רבי אברהם ידידיה באזילה, אנציקלופדיה לחכמי איטליה, ירושלים, תשע"ח, עמ' 97, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ ראו גור אריה - שו"ע חושן משפט, באתר היברובוקס
אביעד שר שלום באזילה31850272Q2299186