סלווטיצ'ה
 סמל סלווטיצ'ה | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 לובלין |
| מחוז | ביאלא פודולסק |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 2,647 (2006) |
סלווטיצ'ה (בפולנית: Sławatycze) הוא כפר במחוז ביאלא פודולסק שבפרובינציית לובלין בפולין, בסמוך לגבול בלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
בשנת 1577 הוענקו ליישוב זכויות עיר. במהלך פלישת האימפריה השוודית לפולין באמצע המאה ה-17 הוחרב היישוב. בחלוקת פולין השלישית בשנת 1795 נכלל היישוב בממלכת הבסבורג, ובשנת 1815 נכלל בתחום פולין הקונגרסאית.
בשנת 1867 נטלו הרוסים את מעמדו העירוני של היישוב בשל השתתפות תושביו במרד ינואר.
יהודי סלווטיצ'ה
יהודים ישבו ביישוב מסוף המאה ה-18, ותרמו להתפתחותו הכלכלית. מאמצע המאה ה-19 התקיימה ביישוב קהילה עצמאית. בתום מלחמת העולם הראשונה פרעו ביהודי היישוב חיילי הצבא הכחול, ובשנת 1921 חודשו המהומות נגד יהודיו.
בין מלחמות העולם נמנו ביישוב כ-950 יהודים, כמחצית תושביו, והתקיימו בו פעילות של המפלגות הציוניות ושל אגודת ישראל. בשנות השלושים של המאה ה-20 סבלו יהודי היישוב מהתנכלויות אנטישמיות גוברות והולכות מצד שכניהם הפולנים.
בתחילת אוקטובר 1939 נכבש היישוב בידי הגרמנים, ואלו הטילו על יהודיו גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב (שהומר בהמשך בסרט זרוע), איסור הליכה על מדרכות, איסור על קשר עם לא יהודים, החרמת רכוש וחובת ביצוע עבודות כפייה. בפברואר 1940 רצחו אנשי ס"ס 32 יהודים בכפר.
בשנת 1941 רוכזו יהודי הכפר בגטו שהוקם בו, אליו הובאו גם 149 יהודים מכפרי הסביבה. ב-13 ביוני 1942 שולחו רוב יושבי הגטו שבכפר לגטו לומאזי, ושם נרצחו עם יתר יהודי המקום באוגוסט 1942. יתר יהודי הגטו שבכפר שולחו בספטמבר 1942 לגטו מיינדזיז'ץ פודלסקי, וממנו שולחו כעבור כחודש למחנה ההשמדה טרבלינקה.
